עילות ההתערבות במשפט המנהלי 

עורך דין מנהלי מבקש להביא לבית המשפט החלטה של רשות שלטונית כגון עירייה, משרד ממשלתי או כל גורם ממשלתי אחר שהחליט החלטה שהאזרח מעוניין לשנות. במדינת ישראל בכל רגע ורגע ניתנות אלפי החלטות ע”י השלטון ואם לומר את האמת- בד"כ האזרח לא מרוצה מהן, ובצדק..

ישנן שתי אפשרויות העומדות בפני האזרח במקרה כזה: הראשונה שבהן היא לקיים את אותה החלטה  והשנייה היא להביא את אותה החלטה לביקורת שיפוטית. ביקורת שיפוטית נעשית או על ידי בית המשפט המחוזי המשמש כבית משפט לעניינים מנהליים או על ידי בית המשפט העליון המשמש כבית המשפט הגבוה לצדק. החלוקה בין בית המשפט המחוזי לבין בג”ץ היא חלוקה ברורה, מה שלא מופיע בתוספת הראשונה לחוק בתי המשפט המנהליים לא יכול להגיע לבית המשפט המחוזי ולכן נדון בבג”צ . בג”צ בדרך כלל דן בעניינים גדולים בעלי משמעות רחבה ולא בהחלטות פרטניות. בג”צ לא יטריח עצמו כל כך מהר על מנת לדון בעניין מסוים מאחר וזו ערכאה מאוד עמוסה וגם מתוך מדיניות התפתחות המשפט המכוונת לכך שתחילה יתקיים דיון בפני בית המשפט המחוזי ורק לאחר מכן יגיע הערעור אליו.

עילות במשפט מנהלי

עורך דין מנהלי מברר תחילה מה לא טוב לאזרח עם ההחלטה של השלטון. לעיתים מדובר בשלילת רישיון, לדוגמא רשיון להפעלת עסק, לישיבה ארעית במדינת ישראל, להחזקה בנכס כמו  דירה ציבורית. במקרים אחרים מדובר בפגיעה בזכות חוקתית, לדוגמא פגיעה בקניין או פגיעה בזכות לפי חוק יסוד חופש העיסוק כמו סגירת עסק. במקרים אחרים מדובר בהחלטה על חיוב במס שלא מגיע למדינה לקבל , (בדרך כלל למדינה לא מגיע מס!) או בכל דבר אחר. 

החלטה או היעדר החלטה

עורך דין מנהלי שואל את עצמו את השאלה איפה ההחלטה השלטונית, יחד עם זאת לפעמים קיימים מצבים בהם אין החלטה. לדוגמא, אם אזרח פונה לשלטון יש לשלטון את החופש להשיב לו וגם לא להשיב לו, כלומר, השלטון במדינת ישראל יכול להתעלם מהאזרח והוא עושה זאת לעיתים קרובות מאוד. אין לשלטון או לנציגו עובד המדינה שום בעיה לא להשיב לאזרח על אף פי שחוק ההנמקות 1956 מחייב את השלטון להשיב לאזרח. לפקיד ממשלה יש חירות גם כן לא להשיב, הוא לא חייב לאף אחד שום דבר.  

כאמור, עורך דין מנהלי מחפש החלטה או העדר החלטה, אבל לצד החלטה או העדר החלטה שהן שתי אחיות תאומות לא זהות אשר מתקוטטות ביניהן, יש גם שני אחים נוספים: מעשה או מחדל.

מעשה או מחדל

עורך הדין מנהלי מחפש החלטה או העדר החלטה, אולם כשאין בנמצא החלטה או העדר החלטה הוא מחפש מעשה אשר מכוחו נלמדת ההחלטה. 

מה הוא אותו מעשה? מדובר בפעולה שלטונית שיכולה להיות לא חוקית, כמו לדוגמא הריסת בית או פינוי אדם מביתו.

מחדל הוא אחיו התאום למחצה של המעשה, השלטון יכול להיות אשם במחדל שעה שהוא לא עושה מה שהוא חייב לעשות בדין. בסופו של יום השלטון (הפקידים, ראש ממשלה, שופט) מחויבים לפעול לפי החוק, להלן שלטון החוק,  פעולה לפי החוק יכולה להיות גם פעולה שלילית וגם פעולה חיובית, לדוגמא מצבים בהם השלטון מחויב לתת הטבה או מחויב לשלם לאזרח כספים. אמנם  אין כמעט מקרים כאלו, אבל יש מקרים שבהם השלטון מחויב לבצע מעשים מסוימים אבל הוא לא עושה זאת ומדובר במחדל.  בדרך כלל במחדל אנו מחפשים את המסגרת הנורמטיבית המחייבת את השלטון לעשות מעשה מסוים. לסיכום, חוק בתי המשפט לעניינים מנהליים מסמיך שופט מנהלי לדון בהחלטה, לדון בהעדר החלטה ולדון במעשה או מחדל , בהעדרם לא קיימת סמכות דיון לבית המשפט המחוזי לדון בעתירה.  

הפגם המנהלי

לאחר שמצאנו את הסיבה אשר בגללה מוגשת עתירה מנהלית יש להבין מהו הפגם המנהלי. פגם מנהלי הוא כל מעשה שלא נעשה במסגרת עילות ההתערבות במשפט המנהלי. לדוגמא, אם המעשה המנהלי נעשה בניגוד לחוק אנו מביאים את אותו מעשה לביקורת שיפוטית תחת עילה של העדר חוקיות בפעולת השלטון.

העדר חוקיות

אי החוקיות מתחלקת למספר דרגות: אי חוקיות כפרשנות משפטית שגויה, אי חוקיות כפרשנות עובדתית שגויה ואי חוקיות ישירה אשר מקפלת בתוכה פעולה בניגוד לחוק.

בדרך כלל, עורך דין מנהלי מחפש קודם כל לבסס את עילת אי החוקיות שכן אי חוקיות היא עילה בה לבית המשפט המנהלי אין שיקול דעת והוא חייב לפסול את ההחלטה בשונה מיתר העילות. יתכן פגם מנהלי שלא כולל אי חוקיות אלה חוסר תום לב. המדובר בעילה שהיא עילה מיוחדת. תום הלב חדר אל עולם המשפט לאחר חקיקת חוק החוזים חלק כללי 1973 מתוך המשפט הגרמני. עם חדירתו של עקרון תום הלב אל המשפט במדינת ישראל החל זה מחלחל לכל שדרות המשפט. יש חוסר תום לב בדיני החוזים, בשלב הטרום חוזי, בשלב החוזי ובשלב של קיום החוזה. המשמעות של תום לב כפי שהגדיר אותה הנשיא אהרון ברק היא "אדם לאדם אדם" ולא "אדם לאדם זאב." תום הלב קיים גם בדיני החוזים המנהליים, שם השלטון הוא צד לחוזה (מה שקרוי דואליות נורמטיבית)  ומכאן ישנה עילת התערבות פרטיקולרית בתוך המשפט המנהלי שהיא חוסר תום לב. 

חוסר תום לב

מה הוא אותו חוסר תום לב במשפט המנהלי? עילה אחת ומשמעויות רבות לה. חוסר תום לב במשפט המנהלי מתייחס למצבו הנפשי של מקבל ההחלטה בעת קבלת ההחלטה: חוסר יושר, מרמה, הפרת אמונים, שחיתות , הפליה או כל דבר אשר פוגע בטוהר המידות. טוהר המידות של השלטון הוא חשוב כי השלטון הוא נאמן של הציבור ואמור לפעול לטובת האזרח. אמנם לא תמיד הוא מצטיין בכך, אבל בשביל זה בתי המשפט מלאים באזרחים לא מרוצים שלעיתים יוצאים עוד פחות מרוצים לאחר ביקור בהם. 

הקושי בעילה של חוסר תום לב הוא בביסוסה. בעוד העילה של פרשנות שגויה עובדתית ומשפטית היא עילה מאוד חזקה, העילה של חוסר תום לב מצד השלטון היא עילה יותר חלשה מכיוון שלא ידוע באמת האם אותו פקיד ממשלה היה חסר תום לב. מדובר במצבים שהם קיצוניים ביותר, כמו לדוגמא כאשר פקיד משנה החלטה כי בא לו או כי הוא לא רוצה להפעיל את שיקול דעתו. הפקיד אמנם מחויב תמיד להפעיל שיקול דעת אבל לעיתים הוא עייף, לעיתים לא בא לו , או איך שאומר רואה החשבון שלי: "פקיד ממשלה יש לו כוח יותר מאשר לראש ממשלה". 

מתי בעצם העילה של חוסר תום לב היא בעלת כוח עודף? כשהיא הופכת להיות עילה מצרפית, כלומר, כאשר היא מצטרפת לעילה אחרת כמו להעדר חוקיות. תום לב לא יכול להיות קיים כאשר השלטון פועל בחוסר חוקיות. 

חוסר סבירות וחוסר מידתיות

עילות נוספות הן חוסר סבירות ולצידה אחותה חוסר המידתיות. חוסר סבירות הוא כאשר ההחלטה חורגת מתחום הסבירות. ישנו מתחם של שיקול דעת אפשרי לפקיד ממשלה, מתחם שיקול הדעת הזה מכונה גם מתחם הסבירות, כאשר שיקול הדעת מופעל במסגרת מתחם הסבירות. 

סבירות מתקיימת כשכל השיקולים אשר היו צריכים להילקח בחשבון טרם קבלת ההחלטה נשקלו, לדוגמא, חובת ההיוועצות. כאשר לא קדמה להחלטה היוועצות קיימת בעיה עם ההחלטה. כאשר לא נעשה איזון בין כלל השיקולים, לדוגמא, זכות האדם על גופו והאוטונומיה של הפרט אל מול התו הירוק, הסגול, השמח, והאזרח העצוב, יש בעיה עם ההחלטה. אי אפשר לפגוע בזכות האזרח במדינת ישראל. כאשר קיימת פגיעה השאלה היא בשאלת הסבירות -האם הפגיעה בזכות מזכויות האזרח היא סבירה. אם התשובה לשאלה זו היא  כי הפגיעה היא לא סבירה- יש בעיה עם ההחלטה. עילת הסבירות היא יחסית עילה חזקה, בין כעילה בודדת ובין כעילה מצרפית, עילת הסבירות היא עילה שבגינה ניתן לפסול החלטה שלטונית וניתן שלא לפסול, תלוי בשיקול הדעת השיפוטי. 

אחותה של עילת הסבירות היא עילת המידתיות. מידתיות היא הקשר בין האמצעי לבין המטרה, לדוגמא, החובה להתחסן בחיסון קורונה אל מול הגבלות כניסה לשטחים ציבוריים. נקודת המוצא היא (וזו גם השאלה) האם יש קשר בין חיסון קורונה לבין העדר התפשטות המגיפה? או האם קיים קשר בין הטלת מגבלות בגין אי חיסון קורונה לבין התפשטות מגיפת הקורונה? אם התחסנות הייתה מונעת את התפשטות המגיפה הדבר היה אולי עומד בעילת המידתיות, אך למרות החיסון קיימת בעיה: אנשים מחוסנים נדבקים, כלומר, אין קשר בין החיסון  לבין התפשטות הקורונה. מכאן נובע כי הטלת המגבלות על כניסה לבתי קולנוע, אטרקציות, מקומות עבודה בהעדר חיסון קורונה, כל עוד שגם עם החיסון הראשון השני והשלישי אפשר להידבק , אזי קיימת בעיה של חוסר מידתיות, שכן האוטונומיה של הפרט נפגעת, זכות האדם על גופו נפגעת וזכות התנועה החופשית נפגעת ומאחר וזה תחום של זכויות יסוד -כל החלטה מנהלית צריכה להיות כזו שלא פוגעת בזכויות יסוד אלה אם היא בחקיקה ולכן כלל החלטות הקורונה, הצווים וכל ההחלטות האחרות הן לא חוקיות ויתרה מכך- לא חוקתיות. 

עילת השרירות

שרירות היא מצב בו אין בסיס עובדתי להחלטה השלטונית, כלומר, התשתית שבגללה התקבלה ההחלטה הינה תשתית פגומה או חסרה. השרירות היא עילה חזקה וקל יחסית להוכיח אותה, שכן די בכך שאין הסבר בכתב ע"י המדינה המסביר מדוע התקבלה ההחלטה על מנת שניתן יהיה להגיע למסקנה כי ההחלטה לוקה בשרירות.   לחלופין, מספיק שתהיה טעות עובדתית פרשנית או טעות בעובדות על מנת שניתן יהיה לבסס את עילת השרירות. שרירות מוכחת במקרה בו הפקיד או הגוף השלטוני לא הביאו בחשבון מה שהיה צריך להילקח בחשבון וכך מתקיימת עילת השרירות. 

לסיכום, רשימת העילות אינה סגורה. קיימות כחמש עילות עיקריות להפעלת ביקורת שיפוטית על החלטה שלטונית: העדר חוקיות, חוסר תום לב, חוסר מידתיות, חוסר סבירות ושרירות כל אחת מהן בבדידותה יכולה להביא לשינוי ההחלטה המינהלית , וכולן יחד יכולות להביא לביטול ההחלטה חשוב לברור אותן.

במידה והנך מבקש להביא לבית המשפט החלטה של רשות שלטונית שאתה מעוניין לשנות – מומלץ לפנות לעורך דין מומחה בתחום. 

עורך דין גיא בית און מומחה במשפט מנהלי וחוקתי, לייעוץ משפטי ניתן לפנות בטלפון 050-5350239 או לשלוח הודעה דרך האתר