חוזים מול מדינת ישראל

משפט מנהלי עוסק ביחסים שבין השלטון לבין הציבור. בתפקידו זה נחתמים חוזים בהם אחד מהצדדים הוא השלטון ואילו הצד השני הוא הפרט. זה מתבטא בחוזים כמו חוזי שכירות ארוכת טווח עם חברות דיור ציבורי, חוזה עם מנהל מקרקעי ישראל וחוזים לאספקת שירותים.

חוזים עם השלטון

ביחסים חוזיים שבין השלטון לבין הפרט קיים חוסר שוויון מובנה, כאשר  הפרט אינו שווה לשלטון למרות ששני הצדדים חתומים על אותו חוזה. אם ניקח סוגיה מעניינת זו אל עולם החוזים הרגילים של פרט מול פרט, ברור ששני הצדדים מהווים צדדים שווים לחוזה וכשם שצד אחד מחויב לקיים את חובותיו כך גם הצד השני מחויב בכך.  

בחוזים מול המדינה, לשלטון או למינהל הציבורי ישנו כוח שקיים בידי המדינה. הכוח עשוי להתחיל בנקודה בה מוכתבים מראש התנאים בחוזה, או בהצבת תנאים מקפחים באותו חוזה או אף ניסיון לפגוע בצד שמתקשר בחוזה על ידי ניסיון להשתחרר מהחוזה.

משפט מנהלי

בכל אחת מהסוגיות הללו עוסק המשפט המנהלי ויש לו גם נגיעה לרמה החוקתית, שכן המשפט המנהלי והחוקתי הן מעיין אחיות תאומות אשר דרות וחיות בשלום אחת עם השנייה, ולא כמאמר כבוד השופט חשין "מסוכסכות אחת עם השנייה". 

במקום בו הרשות רוצה להתנער מחוזה או פועלת שלא בהתאם לחוזה עליו היא חתומה מול הפרט עולה שאלה ראשית: איזו מערכת דינים חלה על החוזה? התשובה הפשוטה היא דיני החוזים אשר חלים גם על חוזים בין הפרט לבין רשויות המנהל (השלטון), רק שהחובות אשר בהן מחויב השלטון מוגברות ביחס לשני פרטים אשר חתומים על אותו חוזה (צדדים שווים).

חוזים מיוחדים

לעיתים קרובות, לא רק דיני החוזים חלים על מערכת היחסים החוזית וישנם חוזים עליהם חלים דינים מיוחדים, כמו לדוגמא חוזה עם חברת דיור ציבורי או חוזה עם המינהל.

במידה וקיים דין מיוחד, החוזים נבחנים לא רק במגרש שבין הצדדים אלא גם במגרש שעוטף אותם והוא הדין המיוחד החל על אותו חוזה. דין מיוחד חל וגובר על דין כללי, כלומר, עליונותו של הדין המיוחד גוברת על הדין הכללי באשר הוא, ולעיתים הפרשנות לאותו חוזה גוברת על  דיני החוזים וצריכה להתפרש לאור המסגרת הנורמטיבית הכללית, הדין המיוחד אשר עטוף את החוזה. על מצב זה חלה הדואליות הנורמטיבית אשר נוצרה בפסיקת בית המשפט העליון ומשמעותה החלתן של חובות מוגברות החורגות מדיני החוזים הכללים  בכל מה שקשור ליחסים חוזיים בין השלטון לבין הפרט.  

כך למעשה, אם במערכת יחסים רגילה בין שני פרטים חלים יחסים חוזיים רגילים, כולל עקרון תום הלב או איסור ההטעיה ועוד, כאשר החוזה הוא בין שני פריטים שצד אחד שלהם המדינה חל על החוזה עקרון הדואליות הנורמטיבית האומר שגם השתחררות מחוזה לא יכולה להיעשות בשרירות, בחסור מידתיות ובחוסר סבירות. עקרונות אלו לא מתקיימים כשעוסקים במערכת חוזים רגילה בין פרטים אלא שמורים אך ורק למשפט המנהלי. עדיין, ישנם חוזים שבהם צריכים להיבחן עקרונות חוקתיים, כמו לדוגמא הזכות להגנה על הקניין או על הקניין החדש וזאת כמטריה משפטית עליונה. 

בכל סכסוך בין המדינה לבין הפרט עולות שאלות החורגות ממערכת היחסים החוזיים ולמעשה סודקות את חזקת התקינות המנהלית ומחייבות להביא החלטה מסוימת תחת ביקורת בית המשפט כאשר מדובר בהחלטה פוגעת של הרשות. במקרים הללו מומלץ מאד להתייעץ עם עו"ד מומחה. 

עורך דין גיא בית און מומחה בחוזים, לייעוץ משפטי ניתן לפנות בטלפון 050-5350239 או לשלוח הודעה דרך האתר