הפקעת מקרקעין במשפט החוקתי 

הפקעת מקרקעין בישראל היא מצב שכיח, בו יש בידי השלטון סמכות להפקיע מקרקעין לצרכים שונים בחסות החוק.

הפקעת מקרקעין

השלטון מפקיע מקרקעין במספר מצבים: לפי פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור), פקודת הדרכים ומסילות הברזל, חוק התכנון והבניה, פקודת המכרות, חוק להסדר תפיסת מקרקעין בשעת חירום, חוק רכישת מקרקעין (אישור פעולות ופיצויים), חוק הרשויות המקומיות (הקניית רכוש ציבורי), חוק הניקוז וחוק המים, חוק הרשויות המקומיות ביוב, חוק רישום שיכונים ציבוריים וחוק בינוי ופינוי של אזורי שיקום, חוקי רשויות נחלים ומעיינות, חוק הבחירות לכנסת, חוק הטיס, חוק רשות נאות מרפא, חוק העתיקות, חוק התקשורת וחוק רשות הדואר, חוק הרשויות המקומיות, שימוש ארעי במגרשים ריקים, חוק אזורים חופשיים לייצור בישראל, חוק כביש ארצי לישראל, חוק משק החשמל וחוק משק הגז הטבעי, חוק מוזיאון הכנסת.   

רוב ההפקעות מבוססות על פקודת ההפקעה המאפשרת לשר האוצר להודיע ברבים כי הוא מפקיע קרקע לצורך מסוים. במקום שחוק כמו חוק התכנון והבניה לא קובע כללים – אז פקודת ההפקעות משמשת כברירת מחדל והלכה למעשה, גם אם חוק התכנון והבניה מאפשר הפקעה של קרקע ע"י ראש עיר,  הדבר נעשה באמצעות האצלת סמכות השר אל ראש הרשות המקומית מכוח סמכות השר לפי פקודת ההפקעה. 

משמעות ההפקעה לאזרח במדינת ישראל

לאזרח במדינת ישראל קיימות זכויות יסוד הנחלקות לזכויות ראשיות וזכויות בת. הזכות לכבוד האדם היא זכות ראשית ואילו הזכות לשוויון היא זכות בת הנגזרת מהזכות הראשית. 

זכות הקניין הינה זכות יסוד ראשית הכתובה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. על פי חוק יסוד כבוד האדם וחירותו אין לפגוע בקניין, לרבות קניין חדש, אלה בהתאם לאמור בפסקת ההגבלה הכתובה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו.   

עד לחקיקת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו ועיגון זכות הקניין במסגרתו, היה קל יותר לשלטון לפגוע בקניינו של האזרח באמצעות פקודת ההפקעה, אולם לאחר כניסתו לתוקף של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו הדברים כבר לא כל כך פשוטים. זכות הקניין היא זכות חוקתית ולכן לשלטון אין אפשרות להפקיע קרקע, ליטול קניין ולקחת אותו לעצמו לצורך שמירה על מאגר קרקעות. השלטון נדרש להפעיל שיקול דעת ולבחון את מטרת ההפקעה, את הצורך בה ואת החלופות, וזאת על מנת שמעשה ההפקעה יוכל לעמוד בביקורת שיפוטית. שיקול הדעת שהשלטון צריך להפעיל כולל את מטרת ההפקעה, לאיזה צורך דרושה הקרקע , האם נבחנו חלופות פוגעניות פחות, האם השימוש הוא באמת נחוץ והאם המטרה הציבורית עולה בחשיבותה על הקניין הפרטי. לדוגמא, סלילת כביש – האם היא יותר חשובה מביתו של אדם שהוא קניין? או בנייה של אולם ספורט או בית ספר – האם יותר חשובים מביתו של אדם אשר ניצב כדין על הקרקע?

המונח "כדין" בכל הנוגע לפקודת ההפקעה וזכות הקניין במקרקעין פירושו שהמבנה המדובר היה שם, ניצב על הקרקע, והשלטון החליט להעביר כביש דווקא על אותו מבנה. יתכן שאותו מבנה נבנה ללא רישיון אבל עומד על הקרקע כבר 50 שנה, האם ניתן לומר עליו כי הוא  נבנה שלא נבנה כדין? התשובה לכאורה היא כן ולא .

בנקודה זו הדברים קצת מסתבכים, שכן מקום שבו מבנה בלתי חוקי קיים חמישים שנה בתחומה של עיר – האם ניתן להרוס אותו? יכול לבוא איש משפט ולטעון שכן, אבל וכיום כבר לא מדברים על קניין קלאסי אלה על קניין חדש אשר זכה להגנה של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו בפסיקה של בית המשפט העליון – אזי בעיני רוחי אין כל כך הרבה הבדל פרט למינוח, בין קניין קלאסי, לבין קניין חדש.

יחד עם זאת, זכות הבעלות היא לא זכות בלתי מוגבלות.

חשוב להבין, כאשר אנו מדברים על זכויות יסוד או זכויות אזרחיות או זכות המנהלית, אין אנו מדברים על זכויות שהן זכויות בלתי מוגבלות. ולכן, כשאדם הוא בעלים של קרקע אבל לפני חמישים שנה או 30 שנה אדם אחר הרשה לעצמו לבנות את ביתו על קרקע שאינה שייכת לו,  בין שבהסכם ובין שבשתיקה, הלכה למעשה אותו בעל זכות קניין בקרקע נתפס כמי שהוא עדיין בעל הזכות על הקרקע הקיימת אך היא מתרוקנת מתוכן והוא לא יכול למכור אותה או להעביר אותה ובית המשפט לא כל כך מהר ימהר לפנות את אותו אדם היושב על הקרקע חמישים שנה, בפרט לא כאשר מדובר בקרקע ציבורית, שכן זכות הבעלות היא מוגבלת ולעיתים מתרוקנת, מה גם שיש להבין את משמעות המונח בעלות במקרקעין על ציר הזמן ביחס לדינים אשר חלים על הקרקע. 

התגוננות בפני הפקעת מקרקעין

הפקעת מקרקעין היא למעשה פגיעה בזכות ויש דרך להתגונן מפניה. הטעות הנפוצה היא לגשת ישר לשאלת הפיצוי שבעצם מהווה את הדבר האחרון שמעניין בטיפול בבעיה של הפקעת קרקע. במקום זאת, כדאי להתחיל ולהתמקד בחוקיות ההפקעה והאם ניתנה לאותו אדם ממנו הופקעה הקרקע זכות שימוע, עובר להפקעה, זכות השימוע היא זכות יסוד בה מחויב השלטון לאפשר לאזרח להשמיע את עמדתו, עובר לביצוע החלטות ומעשים של השלטון או מעשים אותם מתכוון השלטון לבצע. 

לצד זאת, יש לבדוק האם הליך ההפקעה בוצע כראוי , האם מוצו כל הדרכים עד אשר השלטון הגיע למסקנה כי הקרקע הספציפית הזאת דרושה לו והאם אין דרכים פחות פוגעניות לממש את תכליתו? בכל השאלות הללו מומלץ להתייעץ עם עורך דין ממומחה בדיני ההפקעה הנוגעים לחיי היום יום של כל אדם בעל קניין בישראל .

להתייעצות בנושא הפקעת מקרקעין  מומלץ לפנות לגיא בית און, עו"ד מומחה בתחומו, בפלאפון 050-5350239 או לשלוח הודעה דרך האתר