המשפט המנהלי ודואליות נורמטיבית
קשה להבין את המשפט המנהלי מבלי להבין את עקרון הדואליות הנורמטיבית, עקרון המשמש כקישור בין עקרונות המשפט המינהלי והמשפט הפרטי בכל הקשור להתקשרויות שבין הרשות המנהלית לבין האזרח.
רשות מנהלית
רשות מנהלית היא כל מוסד אשר הוסמך על ידי המדינה לבצע פעולה כלשהי לפי חוק, כולל משרד ממשלתי או גוף חיצוני למשרד ממשלתי כמו קבלן או נותן שירות.
עד להלכה הידועה בשם פרץ נ’ כפר שמריהו הייתה הפרדה מלאכותית בין תפקידה של הרשות המינהלית כרשות או כגוף פרטי. החל מפסק דין פרץ נ’ כפר שמריהו החלה מתגבשת התפיסה שגם רשות שלטונית שמתנהגת כמו גוף פרטי, לדוגמא בנושא השכרת נכס, אינה פועלת כגוף פרטי והיא כפופה לדיני המשפט המנהלי ולדיני המשפט הפרטי, לדוגמא דיני החוזים.
דואליות נורמטיבית
עקרון זה של הדואליות הנורמטיבית קיבל תוקף כאשר למעשה על כל פעולה של הרשות או מי שקשור אליה או שפועל מטעמה – חלים עליו מצד גם כללי המשפט המנהלי וגם דיני החוזים. כשנבחנת החלטה של גוף שלטוני בנושא הקצאת קרקע, הפקעה של קרקע, השכרת נכסים או מינוי עובדים לשירות הציבורי – תמיד יש לבחון את מעשי הרשות וגם את החלטת הרשות לאור עקרון הדואליות הנורמטיבית אשר ממזג בין שני ענפי המשפט האזרחי והמנהלי כשממעל מרחפת המטרייה של חקיקת היסוד.
איפה אנו יכולים לפגוש את עקרון הדואליות הנורמטיבית? לדוגמא בדיני המכרזים. כידוע, קיימים שלושה איים של דיני מכרזים: חוק חובות המכרזים הכללי , חובות המכרזים לפי פקודות העריות ופטור ממכרז. מכרז מהווה תחרות שווה בין מתחרים לצורך השגת מטרותיה של הרשות המנהלית, זהו צד אחד של הדואליות הנורמטיבית. הצד השני היא חובות השוויון, תום הלב, הסבירות או תקינות ההחלטה. החיבור בין המטרה של דיני המכרזים לבין עקרונות המשפט המנהלי נעשה באמצעות דיני החוזים, שכן מכרז הוא סוג של חוזה. ההבדל בין חוזה רגיל לבין חוזה עם רשות שלטונית הוא בכך שבעוד שעל חוזה רגיל חלים דיני החוזים, בחוזה מול רשות באה לידי ביטוי תורת החוזים המנהליים, השואבת את כוחה מהמשפט המנהל . קל להסביר את תורת דיני החוזים המנהליים לאורה של דוקטרינת הדואליות הנורמטיבית ועקרון תום הלב השונה בחוזקו ובעוצמתו מזה החל מכוח דיני החוזים.
עקרון תום הלב
עקרון תום הלב הוא עקרון שנולד מהמשפט הגרמני, נכנס אל עולם דיני החוזים וזכה לפרשנויות שונות בשדה המשפט הפרטי. יחד עם זאת, כאשר אנו עוסקים במכרז או בכל פעולה שלטונית המהווה חוזה כתוב או לא כתוב , מכוח חובת הנאמנות של המשפט המנהלי החלה על הרשות עקרון תום הלב הנבחן לאורה של עקרון הדואליות הנורמטיבית יש להביא בחשבון שלא מדובר באותו עקרון של תום לב.
לדוגמא, אם אדם פרטי משכיר דירה בשוק הפרטי- חל עקרון תום לב מסוג אחד. אבל אם רשות חותמת על חוזה מתוקף היותה רשות – סטייה מהחוזה כבר לא תיבחן מכוח עקרון הדואליות הנורמטיבית באותה פריזמה של עקרון תום הלב הכללי הקיים בדיני החוזים אלה, אלא שבמקרה זה יחול עקרון תום הלב מכוח המשפטי המנהלי ומדובר בתום לב ברמה מגוברת עד גבוהה ביותר.
יש לזכור, כי עקרון תום הלב הוא רקמה משפטית פתוחה שניתן לצקת לתוכה כל תוכן אפשרי הקשור לאותו חוזה ולאותה התקשרות. יחד עם זאת, תחת עקרון תום הלב, או יש לומר, חוסר תום לב אשר מהווה עילה להתערבות בית המשפט בהחלטה המנהלית, יש להבין שניתן לקשור תחתיה גם פגמים של חוסר מדתיות, חוסר סבירות ועוד.
עורך דין גיא בית און מומחה במשפט מנהלי וחוקתי, לייעוץ משפטי ניתן לפנות בטלפון 050-5350239 או לשלוח הודעה דרך האתר
אולי יעניין אותך גם

עתירה מנהליתשיהוי בהגשת העתירה
עתירה מנהלית על פי חוק בתי המשפט לעניינים מנהלים צריכה להיות מוגשת בתוך 45 ימים החל מיום שבו התקבלה ההחלטה המנהלית אותה מבקש העותר לתקוף. מהו שיהוי? המילה שיהוי מקורה מהמילה השתהות, עיכוב. השיהוי המנהלי דומה במהותו להתיישנות והוא קבוע בחוק. התיישנות קבועה בחוק ומהווה מחסום דיוני ל