בג"ץ

עתירה לבג”ץ 

בג”ץ הנו בית המשפט הגבוה לצדק אשר דן בעתירות במקרים בהם לא קיימת אף ערכאה אחרת אשר יש בסמכותה לדון באותו עניין.

נושאי עתירות לבג"צ

רשימת העניינים בהן בג”ץ רשאי לדון בהן מגוונת וכוללת:

• תכנון ובניה ברמה הארצית
• החלטות מנהליות והחלטות ממשלה
• הוראות ממשלה
• חוקים ותקנות שאינם עומדים בעקרונות חוקי היסוד במדינת ישראל 
• חוקים ותקנות שאינם עומדים בסטנדרטים תקינים של חקיקה וזאת תוך החלה של עקרונות המשפט המנהלי והחוקתי במדינת ישראל.

הדיון בבג”ץ

הדיון בבית משפט הגבוה לצדק דומה במהותו לדיון בפני בית המשפט לעניינים מנהליים, בג”ץ קטן.  יחד עם זאת, הדיון בערכאה זו שונה מבחינת דרך ניהול הדיון ומבחינת ההשקפה על העותר כמי שמבקש לתקוף החלטה שלטונית. 

נהוג להסתכל על הדיון ככזה אשר מחולק לשני חלקים: 

• בקשת רשות – בחלקו הראשון מבקש העותר את רשותו של בית המשפט הגבוה לצדק לתקוף החלטה שלטונית. מאחר ולעותר לא קיימת זכות לתקוף כל החלטה תפקידו של השופט המקבל את העתירה בבג”ץ הוא לבחון האם יש לקבל או לדחות את העותר, וזאת גם מבלי לקבל כל תגובה מהמשיבים, פרקליטות המדינה. 
• דיון בעתירה עצמה – לאחר שהתקבלה רשות בג"צ לקיום התביעה

החלק הראשון הכולל קבלת רשות מהווה את אחת הסיבות לכך שחובה לבחון כל הגשה של עתירה לבג”ץ ע"י פניה למיצוי הליכים או על ידי בחינת השאלה האם בכלל יש מקום לפנות לבית המשפט הגבוה לצדק ולהביא בפניו את ענינו של העותר.

אותו אדם שפונה לבית המשפט מחויב להראות סיבה, עילה או פגם שבגללו הוא מעוניין להגיש את העתירה. בנוסף, עליו גם להראות כי קיים אינטרס ציבורי לדון בעתירה, כלומר, מצב שבו עניינו של העותר חורג מעניינו הפרטי .

יסודות העתירה לבג"צ

ישנה חשיבות רבה לניסוח נכון של העתירה לבג"צ ולבניית היסודות הנכונים של העתירה, שכן אלמלא אותם יסודות אשר צריכים להיות מוצבים בראשיתה של העתירה יכול השופט הראשון הבודק את העתירה לא להעבירה כלל לדיון בבית המשפט ולהסתפק בדחייתה על הסף. לשם כך כדאי לפנות לייעוץ לעורך דין מומחה בתחום.

עורך דין גיא בית און מומחה בעתירות לבג"צ, לייעוץ משפטי ניתן לפנות בטלפון 050-5350239 או לשלוח הודעה דרך האתר